סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא כל תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל המעביד או מי מטעמו.
הכוונה היא לקשת רחבה ביותר של פגיעות, אשר נגרמו לעובד כתוצאה ישירה מעבודתו החל בפגיעה פיזית עקב פעילות הקשורה ישירות לעבודה כמו למשל: פועל שנפל מפיגום וכלה ב"מחלת מקצוע", מחלה אשר נגרמת כתוצאה ישירה מהעבודה. כך למשל עובד שחלה במחלה בדרכי הנשימה, פגיעה בשמיעה או תאונה שאירעה לאדם כתוצאה עקיפה מעבודתו. לכן, גם עובד משרד שמעד במדרגות המשרד בו הוא עובד, אף בזמן ההפסקה או עובד שלקה בדלקת פרקים עקב הקלדות מרובות של מסמכים במשך פרקי זמן ארוכים או פגיעה נפשית/לבבית כתוצאה ישירה מלחץ חריג ונקודתי בעבודה, יוכרו כנפגעי תאונת עבודה.
הטיפול בתאונות עבודה כולל שני מסלולים עיקריים:
- תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי. שלב זה מתחלק לשניים – תביעת דמי פגיעה ותביעת נכות.
- תביעה נגד המעביד או צד ג' אשר הינו האחראי לפגיעה של העובד – למידע נוסף קרא עוד במדריך לנפגע בתאונות עבודה.
מהי תביעת דמי פגיעה?
עובד שנפגע בתאונת עבודה או מחלת מקצוע, זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום עבור עד 91 ימי המחלה הראשונים שניתנו לו על ידי רופא המשפחה בשל אי כשירותו לשוב לעבוד כתוצאה מתאונת העבודה ואשר העובד אכן מימש את ימי המחלה בפועל. כדי לממש את הזכאות לתשלום, יש להגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה עד 12 חודשים מיום קרות תאונת העבודה. הזכאות לקבלת תשלומים עבור הימים בהם העובד נאלץ להיעדר ממקום עבודתו בשל הפגיעה, נועדה להעניק עזרה כלכלית מידית לעובד שנפגע. עם זאת, החשיבות הגדולה יותר היא ההכרה הרשמית של הביטוח הלאומי בתאונה כתאונת עבודה אשר מאפשרת, במקרים בהם הפגיעה היא קשה, המשך ניהול תהליך תביעה במוסד לביטוח לאומי לקבלת נכות כתוצאה מהתאונה.
חשוב לציין שיש להיעזר בעורך דין כבר בשלב הראשוני של הגשת התביעה לדמי פגיעה,
מאחר וההכרה בתאונה כתאונת עבודה והתשלום עבור ימי המחלה אינו אינה אוטומטי!
ימי המחלה עוברים לבדיקה אצל רופא המוסד, אשר רשאי לדחותם לפי שיקול דעתו.
האם ההכרה בתאונה שארעה נעשית באופן אוטומטי? לא. רבים מהנפגעים טועים לחשוב שעצם העובדה שנפגעו במהלך יום העבודה, מזכה אותם בהכרה בתאונה באופן אוטומטי בעת הגשת תביעת דמי הפגיעה. ככל שהמידע שנכתב בתביעת דמי הפגיעה אינו מדויק דיו, ביטוח לאומי יידחה את התביעה והתאונה לא תוכר כתאונת עבודה ולכך השלכות רבות, לדוגמה: חוסר אפשרות לקבל תשלום בימים הראשוניים של התאונה בהם הנפגע אינו מסוגל לפרנס את עצמו ומשפחתו. כמו כן הכרה בתאונה מעניקה לנפגע כיסוי של הטיפול הרפואי לו הוא נזקק וכן את האפשרות להגיש לביטוח לאומי תביעה לנכות ככל שלא השתקם כעבור 91 יום מהתאונה ואף לתבוע בעתיד פיצוי מביטוח לאומי בגין החמרה במצבו.
הטפסים שמוגשים לביטוח לאומי לצורך הכרה בתאונה הינם בעלי חשיבות גבוהה, שכן הנפגע מצהיר בהם לראשונה על נסיבות התאונה וחותם בתחימתו על אמיתות גרסתו ומבקש להכיר בפגיעות מהן הוא סובל בעקבות התאונה. במקרים רבים, נפגעים, שאינם משפטנים ועורכי-דין הבקיאים בתביעות נגד הביטוח לאומי ואינם מודעים לחשיבות הניסוח, עשויים לפגוע קשות בסיכוייהם לקבל את הכרה מהמוסד לביטוח לאומי, רק בגלל שלא דייקו בנסיבות התאונה או מילאו את גרסתם באופן לקוני, ובכך לסכל גם את זכותם הבסיסית לתבוע בעתיד את המעביד או צד ג', ככל שהתרשלו והיו הגורם שהוביל לפגיעה בעבודה.
מהי תביעה לקביעת דרגת נכות?
עובד שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה, בין כתוצאה מתאונת עבודה ובין כתוצאה ממחלת מקצוע ואשר לא חזר לחלוטין למצבו הבריאותי מלפני התאונה, זכאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות ולאחר הגשתה יזומן לעמוד בפני ועדה רפואית, אשר תבדוק אותו ותקבע באם נותרה לו נכות כתוצאה מפגיעתו בתאונה / מחלת מקצוע. ועדה רפואית תפקידה לבדוק את הנפגע אשר טוען, כי נותר לו נזק רפואי כתוצאה מפגיעה בעבודה.
הרכב הרופאים בוועדה תלוי בסוג הפציעה, כך למשל נפגע שסובל משבר ברגל או מכאבי גב ייבדק על ידי רופא מומחה בתחום האורתופדיה ועובד שנפגע בראשו ייבדק על-ידי רופא מומחה בתחום הנוירולוגיה. במעמד הועדה, רופאי הוועדה שואלים את הנפגע שאלות בדבר מצבו ולאחר מכן בודקים אותו בדיקה גופנית, הרלוונטית לסוג הפציעה ממנה סובל. המעמד בו הנפגע נמצא בעת הגעתו לבדיקה אצל הועדה הרפואית , מלחיץ ולא נוח, במיוחד עבור נפגעים שלא חוו זאת מעולם. חלק מהשירותים שמשרדנו מעניק הוא ליווי לוועדה של עורך דין מנוסה, מקצועי ומיומן שעבר עשרות ומאות ועדות ובכך מעניק ללקוח את הביטחון בהתנהלות מול רופא הועדה המנוסה. בעצם ניתן לומר, שהגעתו של עורך דין ממשרד גדול ומנוסה כשלנו יוצרת איזון כוחות בין רופאי הועדה ללקוח.
עו"ד המלווה לוועדה, דואג שמלוא טענותיו ותלונותיו של הלקוח יישמעו בפני הועדה ויירשמו בפרוטוקול.
כמו כן, מוודא עורך הדין שהבדיקה אשר נערכה לנפגע הייתה הוגנת ולא משפילה וכי מלוא ממצאיה נרשמו בפרוטוקול.
שאלות ותשובות חשובות
מי יכול להגיד לי כמה כסף אוכל לקבל כל חודש כקצבה?
חישוב הקצבה נעשה לפי מספר קריטריונים, וביניהם אחוז הנכות ושיעור ההשתכרות לפני התאונה.
לכן, לא ניתן להעריך שיעור "ממוצע" של קצבה ללא פרטים אלו.
מה קורה אם אני נפגע בתאונת דרכים בדרך לעבודה?
כפי שכתבנו בחלק תאונות הדרכים תאונה כזו נחשבת כתאונת עבודה לכל דבר.
במקרה זה, על הנפגע לתבוע פיצוי גם מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה וגם מהמוסד לביטוח לאומי.
האם מדובר בתאונת עבודה, אם נפגעתי בדרכי לבצע סידורים בענייני עבודה במהלך יום העבודה?
ככלל, אכן מדובר בתאונת עבודה. כך למשל, מזכירה אשר הולכת לדואר, ובדרכה נופלת בשל אי תקינות במדרכה (בור במדרכה, הפרשי גבהים בין מרצפות המדרכה וכד') זכאית לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את העירייה ו/או חברת הביטוח שמבטחת אותה בשל רשלנותה.
האם אדם שנפגע בשל רשלנותו של גורם אחר, והפגיעה אירעה מחוץ למקום עבודתו הקבוע זכאי להכרה כנפגע בעבודה?
כן. ראשית, יש לציין, כי אדם אשר נפגע במהלך עבודתו במפעל בשל רשלנות מעבידו או גורם שלישי, זכאי לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את המעביד ו/או את הגורם האחראי לרשלנות. כך למשל, אדם שעבד עם סולם שסיפק לו המעביד, ונפל ממנו מגובה רב בשל אי תקינות הסולם, זכאי לתבוע את המעביד שלו בשל רשלנות, וכן, קיימת אפשרות לתבוע גם את החברה שסיפקה את הסולם למעביד ככל שהסולם לא היה תקין עוד לפני שהגיע למקום העבודה.
במקרה בו העובד, שהה מחוץ למקום עבודתו הקבוע ונפגע בגלל רשלנות של בעל המקום בו שהה, הרי שהאחריות לפצות את העובד בשל פגיעתו חלה על הגורם האחראי במקום זה. כך למשל, עובד של חברת קבלן, אשר נשלח לבצע עבודות בנייה מטעם מעבידו הקבוע במקום חיצוני, נניח קבלן אחר שהזמין עבודה מהמעביד של הנפגע, ובמקום בו עבד, נפגע בגלל שנפל במדרגות לא תקינות או אם לא קיבל את הציוד המתאים לעבוד איתו וכתוצאה מכך נפגע, זכאי לתבוע את החברה החיצונית האחראית על המקום. זאת כמובן לצד זכאותו לתבוע את המוסד לביטוח לאומי.
כיצד אנחנו נוכל לסייע לך בנושא?
הטיפול המשפטי המקצועי שלנו בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי כולל בין היתר: 
- הגשת תביעת דמי פגיעה.
- הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.
- ליווי של עו"ד מטעם המשרד לועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי.
- הגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לועדה הרפואית לעררים.
- הגשת ערעור לבית הדין לעבודה.
- מתן טיפול מקצועי ומהיר.
