משרד עורכי דין נתנאל בירן מלווה ומייצג נפגעי רשלנות רפואית בעיניים ונפגעי רשלנות רפואית בכלל, ומביא ידע רחב, היכרות מעמיקה עם תחום הנזיקין והרשלנות המקצועית רפואית והשלכותיה, ומסייע למטופלים שנפגעו בהליכים ובפרוצדורות רפואיות למצות את זכויותיהם אל מול גורמי התביעה, בהוגנות, במקצועיות ותוך חתירה לתקרת הפיצוי המקסימלית בהתאם לנסיבות האירוע והיקף הפגיעה
העיניים אחריות על אחד מן התפקודים החשובים בגוף האדם, תפקודי הראייה, תפיסת המרחב והסביבה. ליקויי ראייה עשויים להתרחש כתוצאה ממגוון סיבות, ועשויים להוביל לקביעת נכות חלקית או מלאה אל מול הביטוח הלאומי. המונח :"רשלנות רפואית בעיניים" עוסק במקרים בהם הפגיעה בעיניים ו/או בתפקודי הראייה, מקורם בהליך רפואי לאבחון או לטיפול אשר בוצע במטופל/ת או נמנע ממנו, ובשל אי הקפדה על חובת האחריות והזהירות החלה על צוותי הרפואה והטיפול בישראל.
בעולם המשפטי ניתן למצוא מספר סוגי תביעות המתייחסות לאירועי רשלנות רפואית בעיניים:
רשלנות בניתוחי לייזר בעיניים
ניתוחי לייזר בעיניים הם ניתוחים שייעודם הוא תיקון ליקויי ראייה, לצורך הסרת משקפיים/עדשות מגע. ניתוחים אלו מתבצעים במסגרות רפואה פרטית, בתשלום שאינו מבוטל ואינם חלק מסל הבריאות, וזאת מאחר ומדובר בפרוצדורה רפואית למטרות אסתטיות.
דווקא משום כך, ביצוע הניתוח דורש חובת אחריות, זהירות ושקיפות מוגברת של הצוותים הרפואיים, הפועלים למטרת רווח ותחת פיקוח מינימלי. חשוב לציין כי מרבית ניתוחי הלייזר בעיניים מתבצעים על ידי רופאים מסורים ומיומנים במקצועיות, ומסתיימים בהצלחה. יתרה מזאת, לא כל ניתוח עיניים בלייזר שלא הוליד את התוצאה הרצויה מצביע על קיומה של רשלנות רפואית בעיניים, שכן מדובר בהליך כירורגי שמטבעו כרוך סיכונים.
חשד לרשלנות רפואית בניתוחי לייזר בעיניים עשוי להתבסס במספר מקרים:
- המטופל/ת לא חתם על טופס הסכמה מדעת לביצוע הניתוח- טופס הסכמה מדעת מיועד להבטיח כי המטופל קיבל את מלוא המידע הנוגע לביצוע הניתוח מבעוד מועד, תוך פירוט מצבו הקיים, השיפור הצפוי, הסיכונים וההשלכות.
- התאמה נמוכה/אי התאמה- ניתוחי לייזר בעיניים הם ניתוחים המבוססים על טכנולוגיה מתקדמת, שיעילותם מותנית בהתאמה של המטופל בהתאם למספר תבחינים ותנאים. ככלל, כ-25% מן הפונים והמתעניינים בניתוח זה- נמצאים כלא מתאימים לביצוע הניתוח. אי ההתאמה עשויה לבוא לידי ביטוי באחוזי הצלחה נמוכים, ואף בסיכוי להחמרת הנזק או לגרימת נזקים רפואיים אחרים. ביצוע ניתוח לייזר בעיניים למטופלים שאינם עומדים בתבחיני ההתאמה- עשויה להוות עילת תביעת רשלנות רפואית, בהתאם להשלכות הניתוח.
- כשל בהתנהלות הרופא המנתח ו/או הצוותים הרפואיים במהלך הניתוח שהוביל לפגיעה במטופל, עבודה שלא על פי פרוטוקולים רפואיים מחייבים, אי התייחסות לתסמינים ולתרחישים במעמד הניתוח, אי הקפדה על סביבת עבודה סטרילית ומוקפדת כנדרש.
רשלנות רפואית באבחון מחלות עיניים
תחום נוסף בו עשויה להתקיים רשלנות רפואית בעיניים, הוא תחום האבחון של מחלות עיניים ומחלות אחרות שהתסמינים המרכזיים לאבחון שלהן נוגעות לעיניים ולראייה. פניית מטופלים אל גורמי הטיפול והרפואה בתלונה כזו או אחרת עשויה להסתיים בלא כלום, אולם עשויה גם לעורר חשד לאירועים רפואיים ולהתפרצות של מחלות ואירועים.
ההכשרה ארוכת השנים והעתירה בידע של הרופאים, מספקת בידיהם את הכלים ומטילה עליהם את החובה, לגלות ערנות, לזהות תסמינים ותלונות שעשויים להצביע על סיכון, והתאם לאלו לבצע ו/או להפנות את המטופל לבירור נוסף ולבדיקות מעמיקות יותר. תלונות מטופלים שהגיעו לפתחו של רופא, דוגמת: ירידה חדה באיכות הראייה ללא סיבה, דלקות עיניים חוזרות ונשנות, כאב מקומי וממוקד מעל העין- עשויות להעיד על מחלת עיניים, מחלה נוירולוגית ואף מחלה ממאירה ומסכנת חיים. התנהלות בקלות ראש אל מול תלונות מטופלים והתפרצות מחלה שניתן היה למנוע/לזהות ולטפל מבעוד מועד, תהווה אף היא כעילת תביעת רשלנות רפואית העשויה לזכות בפיצויי נזיקין.
רשלנות רפואית נוספת שעשויה להתרחש במעמד האבחון נוגעת בעיקרה לאבחונים המתקיימים במוקדי עזרה ראשונה, טראומה וחדרי מיון, כאשר אי הקפדה על בדיקות ו/או אי התייחסות מקצועית לתוצאות של בדיקות, מביאים לפספוס של עצם זר בעין, ולנזק לקרנית אשר נגרם בשל אי הסרתו.
זיהומים וחיידקים בעיניים
העין היא אחד מאיברי הגוף הרגישים ביותר, וכלל פרוצדורות האבחון והטיפול בעיניים נדרשות להקפדה על סביבת טיפול סטרילית לחלוטין, שימוש במכשור ובכלים מעוקרים לאחר חיטוי ותקנות מחייבות נוספות. אי הקפדה על סביבת הטיפול ועל ביצוע הטיפול בתנאים המיטביים, עשויים להוות גורם לזיהומים ולחיידקים בעין, להידרדרות ארעית או קבועה במצב המטופל, ולעילת רשלנות רפואית כתוצאה מכך.
איך ניתן להוכיח רשלנות רפואית בעיניים
הוכחת רשלנות רפואית באשר היא תתבסס על בחינת המקרה ועמידתו בשלושה תבחינים:
- התרשלות גורמי הטיפול ואי עמידה שלהם בחובת הזהירות והאחריות החלה עליהם כלפי המטופלים.
- פגיעה והרעה במצב המטופל- החמרה של מחלה, בעיה או ליקוי שלא לצורך, התפרצות מחלה שניתן היה לאבחן מבעוד מועד ולמנוע ו/או לטפל בה בשלב מוקדם יותר, צורך בהליכים ובפרוצדורות רפואיות במטרה לשקם נזק שניתן היה למנוע, נכות זמנית או קבועה, פגיעה בתפקוד.
- היכולת להוכיח קשר בין הרשלנות הרפואית כביכול, לתוצאה ולפגיעה במטופל/ת.
כאשר קיים חשש שנזק או פגיעה במטופל בפרוצדורה רפואית הנוגעת לעיניים מקורם ברשלנות רפואית, מומלץ לפני הכל לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה ומיומן בתחום זה, לבחינת נסיבות האירוע והערכת היתכנות לתביעה ולקבלת פיצויי נזיקין. במידה והנסיבות הרפואיות אכן מעידות על חשד כזה, עורך דין מיומן יסייע בהכוונת המטופל להמשך בירור רפואי, איסוף מסמכים ותיעוד רפואי, גיוס חוות דעת רפואיות מרופאים מומחים ובעלי מוניטין, הערכת גובה הפיצוי בהתאם לתחשיבים מקובלים ולהיקף הנזק ובניית אסטרטגיית תביעה מדויקת.
התביעה שתפונה כנגד הגוף המטפל (בית החולים, קופת החולים, מרפאה פרטית), תתנהל אל מול חברת הביטוח במסגרתה מבוטח אותו גוף, בהליך משא ומתן בו ייצג עורך הדין את האינטרסים של נפגעי הרשלנות לכאורה, ותוך חתירה לפיצויי נזיקין מקסימליים שיסייעו בעדם בשיקום ובהתמודדות עם הפגיעה והשלכותיה.
