מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי, מתאפיינת במגוון סיבוכים רפואיים ומחלות נלוות, ומהווה את אחד מגורמי המוות המובילים במדינות המערביות. יחד עם זאת, אבחון מוקדם, טיפול מיטבי וניהול אורח חיים מתאים, מאפשר למטופל להימנע מסיבוכים רפואיים ומהחמרה מסכנת חיים, ובניהול שגרת חיים נורמטיבית ברובה.
רשלנות רפואית באבחון סכרת- תבחינים ומאפיינים
מחלות הסכרת לסוגיה מאובחנות באמצעות בדיקת דם, אשר מעידה על ערכי סוכר גבוהים בגופו של המטופל. רשלנות רפואית באבחון סכרת עשויה להתרחש כאשר הרופא המטל/רופא משפחה לא זיהה מבעוד מועד תסמינים וגורמי סיכון קיימים למחלת הסכרת, ולא הפנה את המטופל לביצוע בדיקות הדם הנדרשות.
בין הגורמים אשר עשויים להעיד על התפתחותה של סכרת שמעידים על צורך בבדיקה:
- פוליאוריה ופולידיפסיה- מתן שתן בתדירות ובכמות גדולה מן הממוצע (תופעה הקרויה פוליאוריה) וצורך בשתייה מרובה (פולידיפסיה). שינוי זה עשוי להעיד על פעילות שחרור אינסולין ירודה או פחותה, תפקוד לקוי של האינסולין המופרש והאטה בקצב פירוק הסוכר בגוף, מה שיוביל לשחרור עודפי הסוכר לשתן.
- ירידה לא מוסברת במשקל ותחושת רעב מוגברת, בשל שחרור הסוכר בשתן ואי ספיגה שלו בגוף בצורה מספקת.
- עייפות כרונית ותחושת חולשה מתמשכות.
- טשטוש ראייה (ללא ממצאים חריגים בבדיקות ראייה ועיניים)
- הזעה מרובה שלא כתוצאה מפעילות גופנית.
- ירידה מתמשכת בלחץ הדם.
נוסף לתסמינים הפיזיולוגיים ולתלונות המטופל, נדרש הרופא להתייחס גם למאפיינים גנטיים ורקע משפחתי המהווים גורם סיכון מוביל לסכרת, גיל המטופל ורקע אתני.
חובת האחריות הרפואית של רופא כלפי מטופליו, מחייבת הקשבה וערנות לתלונותיהם ותחושותיהם, אורח החיים וגורמי הסיכון המלווים אותם. מטופלים אשר התלוננו על התסמינים האמורים או חלקם, ולא הופנו על ידי הרופא המטפל לבדיקות דם מתאימות לבירור, ובהמשך חוו התפרצות של מחלת הסכרת והסתבכויות שלה, עשויים להחזיק בעילת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון סכרת.
תרחישים נוספים לרשלנות רפואית באבחון סכרת
- ייתכנו מקרים בהם בשל התסמינים האמורים או סיבות נוספות, נשלח המטופל לביצוע הבדיקות הנדרשות לאבחון סכרת, ויחד עם זאת בשל רשלנות רפואית המחלה לא אובחנה במועד המוקדם ביותר שניתן.
- אבחון שגוי המבוסס על מידע חלקי- אבחון סכרת דורש ביצוע של 3 בדיקות דם:
- בדיקת סוכר בצום- מצב הסוכר בדם ללא צריכת סוכר באמצעות מזון.
- בדיקת סוכר לאחר העמסת סוכר- מצב הסוכר בדם לאחר צריכת סוכר גבוהה.
- בדיקת המוגלובין מסוכר- מאזן הסוכר בדם בתקופה של שלושה חודשים טרם ביצוע הבדיקה.
אבחון סכרת מתבצע עם זיהוי מדדים לא תקינים בשתיים מתוך שלוש הבדיקות הללו, או לחלילופין תוצאה חריגה העולה על 200 בערכי הסוכר באחת מן הבדיקות, לצד עמידה בתבחינים ובתסמינים המתוארים.
הפניית המטופל לבדיקה אחת של סוכר בדם אף אם תוצאותיה נמצאו תקינות, או אף שתי בדיקות מתוך השלוש הנדרשות ללא השלמת הבירור- עשויה להוות עילת רשלנות רפואית באבחון סכרת.
מקרה נוסף לרשלנות אפשרית, הוא מדדי סוכר גבוהים וחריגים אשר נמצאו בבדיקות האמורות, ויחד עם זאת שאינם מגיעים לרמות הסוכר המעידות על מחלת סכרת פעילה. מצב כזה נקרא "טרום סכרת" ומחייב מעקב, בשל סיכוי גבוה להתפרצות המחלה בהמשך. במצב של טרום סכרת ניתן וחשוב גם להנחות את המטופל ולספק לו כלים לתזונה נכונה ואורח חיים בריא, שיכולים לעכב ואף למנוע את התפרצות המחלה.
אי ביצוע המעקב הנדרש ו/או אי מתן הנחיות מתאימות למטופל בשלב זה, עשויים להוליד את התפרצות המחלה ללא אבחון מוקדם, ומהווים בסיס לטענת רשלנות רפואית באבחון סכרת.
משרד עורכי דין נתנאל בירן מביא ניסיון רב בניהול תיקי רשלנות רפואית בהצלחה מרובה, מיומנות והיכרות עם המערכות הרפואיות, הפרוטוקולים הרפואיים המחייבים והליכי איסוף מידע, ראיות והוכחות לטענת רשלנות רפואית, לרבות מקרים מורכבים והתנהלות מול גופים בעלי כח והשפעה, תוך מיצוי זכויות ופיצויי נזיקין הוגנים עבור לקוחות המשרד.
