רשלנות רפואית באבחון הנה בין תחומי הנזיקין המורכבים ביותר, ועוסקת בנזקי גוף אשר נולדו כתוצאה מהתרשלות של גורמים רפואיים באבחון מחלות, פגיעות וסיכונים, ואי עמידה בחובת הזהירות והמקצועיות כלפי המטופלים. נפגעים רבים בוחרים לוותר על פיצוי נזיקין כספי שעשוי לסייע בעדם בשיקום ולשפר את איכות החיים שנפגעה כתוצאה מאבחון שגוי או מאוחר, וזאת בשל החשש להיקלע למערכה משפטית מורכבת ויקרה בה תוטל עליהם חובת ההוכחה. מיתוס נפוץ עליו מבססים נפגעי רשלנות רפואית את החלטתם, הוא שרופאים לא מוכנים להעיד כנגד עמיתיהם, מה שמקשה עד לבלתי אפשרי להוכיח את קיומה של הרשלנות האמורה.
עורך דין נתנאל בירן וצוות משרדו, מביאים את מיטב הכלים, הידע, המקצועיות וניסיון רב שנים בטיפול וייצוג בנפגעי רשלנות רפואית בכלל ונפגעי רשלנות רפואית באבחון בפרט, ומסייעים בבניית אסטרטגיה משפטית, אסמכתאות, חוות דעת רפואיות ממומחים בעלי שם, להוכחת קיומה של רשלנות ונזקי הגוף שנגרמו בעטיה, ולמיצוי זכויות ופיצוי מקסימלי לטובת הלקוחות הנפגעים
רשלנות רפואית באבחון – פקודת הנזיקין
נפגעי רשלנות רפואית זכאים לפיצוי כספי, מכוח פקודת הנזיקין, סעיפים 35/36 העוסקים בהגדרת הרשלנות והנסיבות לשמן תיחשב לעוולה. הפקודה אינה עוסקת ברשלנות רפואית במישרין, אולם מספקת כלים לבחינת סוגיית הרשלנות בכלל, להשפעותיה ולנסיבות לשמן תוליד זכאות לפיצוי.
היקף הידע, ההכשרה ארוכת השנים והמקצועיות להם נדרשים צוותי רפואה, ומערך פרוטוקולים מקצועיים שנבנו בקפדנות לאורך השנים, נועדו להבטיח שירות וטיפול מקצועי ברמה גבוהה, לטובת ציבור המטופלים. חובתו החוקית והמוסרית של כל רופא ומטפל, היא להעניק את הטיפול הטוב ביותר למטופליו, החל משלב האבחון והתאמת הטיפול וכלה בביצוע מקצועי ומוקפד של הליכים ופרוצדורות רפואיות, ובמעקב, תשומת לב וערנות.
קבלת שירותים רפואיים מבוססת על אמון שנותן המטופל ברופאיו ובגורמי הטיפול, שאלו ממלאים את תפקידם בצורה הטובה ביותר, ותוך הקדשת זמן ותשומת לב לתסמינים, מכאובים, תלונות וכל מידע שעשוי להצביע על תרחיש רפואי הדורש טיפול.
ככל שמתן השירותים הרפואיים מתבצע תחת חובת הזהירות והאחריות האמורה, עצם קיומה של פגיעה ונזק גופני/רפואי, אינם מעידים על רשלנות ואינם פותחים פתח לתביעת נזיקין בעבור הנפגע. יחד עם זאת, סטייה מרמת הזהירות וחובת ההתנהלות הסבירה למקרה, אשר הולידה נזקי גוף מוכחים, מהווה את הבסיס לתביעת פיצוי בשל עוולת הנזיקין.
למעשה, פקודת הנזיקין קובעת בבירור תבחיני בסיס לצורך הוכחת רשלנות רפואית המזכה בפיצוי:
1.התרשלות גורמי הטיפול – אי מתן טיפול מיטבי, התרשלות באיתור סימנים מוקדמים ואבחון מחלות, התנהלות שאינה על פי חובת הזהירות הנדרשת מגורמי הטיפול והרפואה.
2.נזק מוכח ממנו סובל המטופל, דוגמת: החמרה של מצב רפואי קיים, פגיעה בסיכויי החלמה, צורך בטיפול מורכב וממושך יותר בשל אי אבחון המחלה במועד, נכות ומגבלה, אובדן כושר עבודה או תפקודים אחרים, כאב וסבל, עוגמת נפש ופגיעה נפשית.
3.הוכחת קשר סיבתי בין הגורמים– הנזק הגופני והשלכותיו הם תוצר של התרשלות רפואית באבחון ו/או בטיפול אשר ניתן למטופל.
רשלנות רפואית באבחון – סוגי אירועים ותרחישים
רשלנות רפואית באבחון מחלה מתייחסת למקרים בהם גורם רפואי אחד או יותר, התרשל ולא פעל כמצופה, מה שהביא להזנחה של תסמינים ולהתפרצות/התפתחות של מחלה או נזק גופני אחר. בשונה מאירועי רשלנות רפואית הנוגעים לביצוע הליך רפואי באופן רשלני, רשלנות רפואית באבחון עוסקת במקרים רבים באי ביצוע פעולות נדרשות דוגמת הפניה לבדיקות מתאימות, או מתן טיפול מונע, מעכב ונדרש מבחינה רפואית.
דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית באבחון:
רשלנות רפואית באבחון בליווי היריון – מעקב הריון רשלני עשוי להביא לאי מתן הנחיות לאישה ההרה בנוגע לבדיקות מומלצות, ניתוח לא נכון של תוצאות בדיקות, אי מתן תשומת לב לגורמים המעידים על הריון בסיכון. תוצאות רשלנות רפואית מסוג זה עשויות לבוא לידי ביטוי בנזקי גוף ומגבלות אשר נגרמו לאם/היולדת עצמה, בהולדת עובר בעל מום, אובדן העובר במהלך ההיריון.
רשלנות רפואית באבחון סרטן – אחד מגורמי ההצלחה המובילים בטיפול במחלות אונקולוגיות הוא אבחון מוקדם ככל הניתן, ומתן טיפול למחלה בטרם התפשטותה. התעלמות מתסמינים ו/או מהשתייכות לקבוצת סיכון, פענוח שגוי של בדיקות רפואיות ואי אבחון במועד למרות תלונות המטופל/ת, עשויים להוליד החמרה, פגיעה בסיכויי ההחלמה, צורך בטיפול אגרסיבי יותר ואף מוות לא הכרחי.
רשלנות רפואית באבחון מחלת לב – אבחון מוקדם של סיכונים, מצבים רפואיים המעידים על סיכוי לכשל לבבי, עשויים למנוע התקף לב, דום לב, פרפור חדרים/פרוזדורים, כמו גם לאפשר טיפול וייצוב של המטופל באמצעות טיפול תרופתי, קוצב לב ומענים רפואיים מתקדמים אחרים. רשלנות רפואית באבחון מחלות לב תוליד הזנחה והחמרה שעשויה להוות את ההבדל שבין חיים למוות, ומהווה מטבע הדברים עילת נזיקין.
את מי תובעים
תביעות רשלנות רפואית באבחון עוסקות באיתור הגורמים הרפואיים אשר לא ביצעו את חובתם כלפי המטופל, מה שבמקרים רבים חושף למעלה מגורם תביעה יחיד. בהתאם להתנהלות המטופל בשנים שקדמו לפגיעה אל מול גורמי הרפואה, ניתן יהיה לבחון את התנהלותם של הגורמים השונים, עמידה בחובת הזהירות והאחריות שגילו או היעדרה.
- בין גורמי התביעה האפשריים:
- רופא משפחה.
- רופא מקצועי/רופא מומחה
- קופת החולים בה מבוטח הנפגע
- בית חולים/מוסד רפואי מטפל
כמה עולה לנהל תביעת רשלנות רפואית באבחון
תביעות נזקי גוף מתנהלות בעיקרן באמצעות עורך דין נזיקין המומחה לרשלנות רפואית, אשר שכר טרחתו נגבה בסיום ההליך ובאחוזים מסך התביעה על פי הצלחתה.
על התובע עשויים לחול עלויות של אגרות, וכן עלויות הייעוץ עם מומחים רפואיים, שמטרתו לתמוך בטענת הרשלנות הרפואית.
כמה זמן לוקחת תביעת רשלנות רפואית באבחון
משך הזמן שיידרש לניהול ההליך עשוי להשתנות בהתאם למצב הרפואי, למורכבות ההוכחה ולמאפיינים נוספים.
מרבית תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בסופו של דבר בהסדר בין בא כוח התובע/הנפגע, לבין חברת הביטוח המייצגת את הגורמים הרפואיים כנגדם מופנית טענת הרשלנות, תוך הימנעות מן ההמתנה והתהליך הארוך הנדרש בהבאת המקרה לפתחו של בית המשפט.
