בית משפט השלום בהרצליה
ת"א 54271-03-12 ב. ואח' נ' פרץ ואח'
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט עמיעד רט
תובעים א. ב. ע"י עו"ד נתנאל בירן
נגד
נתבעים
1. עו"ד חיים פרץ, מנהל העיזבון של הנכס ברח' בלפור 2 בבת ים
ע"י עו"ד רן שפירא
2. הועדה המקומית לתכנון ובנייה בת ים
3. עיריית בת ים
ע"י עו"ד יוסי אברהם
4.חביב מרדכי יצחק
ע"י עו"ד דני כהן
נגד
הצד השלישי
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד אליהו שטיינר
2. הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד אילן אמודאי
פסק דין חלקי בשאלת נסיבות התאונה
פתח דבר:
- לטענת התובע ביום 12.3.10 הוא נפל במדרגות הבית ברח' בלפור 2, כניסה ג', בבת ים (להלן: "הבניין" ו – "התאונה" בהתאמה). לטענת הנתבעים התובע נפל מחוץ לבניין ויש עדים שהוא נפל במעבר חציה במרחק של כ – 40 מטרים מהבניין. בגין התאונה נגרם לתובע שבר בקרסול רגל שמאל. הדיון פוצל לבחינת שאלת החבות ובהסדר דיוני מיום 7.3.17 נקבע שתבחן תחילה השאלה: "האם התאונה אירעה בתחום הנכס ובהתאם לנסיבות להן טוען התובע, אם לאו". זה המקום לציין שהנתבעים 1 ו – 4 הינם הבעלים של הבניין, והנתבע 4 גם השכיר לתובע ורעייתו את דירה מס' 3 בה התגוררו.
- בכדי להבהיר את ההמשך יש מקום להזכיר כבר בשלב זה שבשנת 2005 נתפס התובע (שהיה שוהה בלתי חוקי בארץ) ע"י משטרת ההגירה כשהוא עושה שימוש בזהות בדויה של אדם בשם יולי קורנקוב. כמו כן, "בתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" שהוצגו למוסד לביטוח לאומי בגין התאונה, ועליה חתום התובע, נאמר שבעת ביצוע עבודת ריצוף בחדר המדרגות בבניין החליק התובע על אחת המדרגות ונחבל בקרסול שמאל, וכי עד לתאונה היה לא אחר מאשר הנתבע 4. (ראו מוצג ב' עמ' 3 למוצגי הנתבע 4).
גרסאות הצדדים:
- גרסת התובע:
- ביום התאונה, בסביבות השעה 19:45, נתבקש ע"י אשתו המנוחה, מרינה אברוצקי ז"ל (להלן: "מרינה"), ללכת לקיוסק ולקנות סיגריות. התובע יצא מיד מהדירה ולדבריו – "בעודי יורד במדרגות הבניין, החלקתי ונפלתי על המדרגה השלישית מלמעלה בעצמה רבה ונפגעתי קשה ברגל שמאל, כתוצאה ממדרגה שבורה, מלוכלכת, שומנית ומחליקה (כפי שהתברר לי מיד אחרי הנפילה) בשילוב עם תאורה לקויה (לא היתה נורה ישירה על גרם המדרגות)". התובע שמע צליל של עצם נשברת וחש כאבים חזקים וקפץ על רגלו הימנית בחזרה לדירה, שהיתה בסמוך. באמצעות לחצן מצוקה הוזמנה רופאה שמיד כשהגיעה הזמינה אמבולנס שפינה את התובע לבית החולים.
עם שובו מהאשפוז התברר שהמדרגה בה נפל תוקנה והוספו מעקות בשני הצדדים של גרם המדרגות. התובע מדגיש שהנתבע 4 סירב, חרף בקשותיו עובר לתאונה, לשים נורה באזור המדרגות וכן לא דאג לניקיון ותקינות המדרגות. לימים פינו את כל הדיירים מהבניין, שהיה מסוכן ולא בטוח לדיירים. התובע גם צירף תמונות של המדרגות בהן מעד (אותן הוריד ממחשב לדיסק-און-קי) וציין שלא צולמו על ידו והוא אינו יודע מי מהשכנים צילמן. (סעיפים 2 – 14, ו – 17 לתצהיר התובע).
- התובע תמך גרסתו בשורה של עדים, שאומנם אף לא אחד מהם היה עד לתאונה עצמה, אולם חלקם ידע להעיד על מצב המדרגות והתאורה (ואתייחס לכך בהמשך).
- גרסת הנתבעים, באמצעות הנתבע 4:
- לטענת הנתבע 4 – הוא מכיר את התובע מסוף שנות ה – 90 בשם "סשה", לאחר שעבר לגור עם מרינה ששכרה ממנו דירה בבניין. התובע הזדהה באמצעות תעודת זהות על שם יולי קורנקוב. לימים התברר לו שהתובע נעצר ע"י משטרת ההגירה, כשנתפס עושה שימוש בזהות ישראלית בדויה ולמעשה היה שוהה בלתי חוקי. בשנת 2005 גורש התובע לחו"ל והנתבע 4 סייע למרינה להשיבו לארץ.
דבר התאונה נודע לו רק כעבור מספר ימים, והוא סייע בידי התובע, לבקשתו וכפי שעשה גם בעבר בעניין תאונה אחרת משנת 2004, למצות זכויות במוסד לביטוח לאומי. רק לאחר זמן נודע לו מהדייר אילן גולן שהוא ראה את התובע נופל ברחוב, ואז הבין שהתובע משקר. (סעיפים 6, 8 – 13 לתצהיר נתבע 4).
- הנתבע 4 תמך גרסתו בתצהירו של אילן גולן הנ"ל.
דיון והכרעה:
- עדות התובע:
באמצעות תמונה שסומנה ת/6 במוצגיו (בעמ' 9), הסביר התובע כיצד החליק ברגלו השמאלית על המדרגה השבורה (שנראית בבירור בתמונה העליונה) לאחר שרגלו הימנית כבר היתה צעד קדימה על המדרגה הבאה. (בפרוטוקול, עמ' 24).
בחקירתו – שלוותה בהפרעות רבות מספור מצד בא – כוחו – עמד התובע בדעתו שהמדרגות היו מלוכלכות דרך קבע, והודה שבאותו האירוע "אולי ירדתי קצת יותר מהר מהרגיל" (שם, עמ' 20, שורה 8). יש לציין שמיד לאחר מכן, ובמהלך שאלות חוזרות באותו העניין ומשהיה עד לוויכוחים בין באי-כח הצדדים, ניסה התובע למתק את הודאתו ולהסביר שבעצם הלך כרגיל וכי הוא "לא יכול לעשות קונטרול על כל צעד שאני עושה. יותר מדי מהר זה בלתי אפשרי. אני לא רצתי" (שם, עמ' 22 שורות 27 – 29). ברי שיש לקבל אמרתו הראשונה ולפיה ירד מהר מהרגיל. בחקירה גם התברר שכלל לא ניתן להדליק את האור בחדר המדרגות הסמוך לדירה בהיעדר "כפתור" (שם, עמ' 35 שורה 29 – עמ' 36 שורה 4), וכשהתובע יצא מהדירה היה חשוך והוא לא אחז במעקה בעת הירידה. התובע נפל בחושך ואיש לא ראה או שמע או בא לעזרתו (שם, עמ' 37 שורה 25 – עמ' 38 שורה 15).
התובע הודה שקנה תעודת זהות של אחר והשתמש בה, והסביר שעשה זאת בגין נסיבות חיים קשות וצורך דחוף להישאר בארץ עם אשתו החולה ובכדי להתפרנס. לימים הסדיר מעמדו וכיום הוא אזרח ישראלי. בחקירתו הוסיף כי הוא מתבייש במעשיו אלו. (סע' 19(ד) לתצהירו, וכן בפרוטוקול עמ' 28 שורות 11 – 15). ובאחרונה – באשר למסמכים שהוגשו למוסד לביטוח לאומי בגין התאונה כתאונת עבודה הסביר התובע שהנתבע 4 הוא זה שיזם את הרעיון ולקח אותו למוסד לביטוח לאומי והוא זה שדאג למלא את כל הפרטים. התובע, שלטענתו בקושי קורא וכותב עברית, רק חתם מתוך הבנה שמדובר על הפציעה, ללא פירוט הנסיבות תוך שסמך על פעולותיו ותרגומיו של הנתבע 4. (סע' 19 (ב-ג) לתצהיר, וכן בפרוטוקול עמ' 27 שורה 20 – עמ' 8 שורה 10, וכן עמ' 39 שורה 1 – 25).
- עדות הגב' לריסה צופרון:
העדה, שגרה בבניין בין השנים 2003 ל – 2012 ונהגה לבקר את מרינה פעמים רבות, לא ראתה את התאונה אבל ידעה לספר על מדרגות שבורות ומלוכלכות ועל גרם מדרגות חסר תאורה ועל כי כמה ימים לאחר התאונה תיקנו את המדרגות. (סע' 1 – 2, 7 – 10 לתצהירה, וכן בפרוטוקול עמ' 44 שורה 21 – 44, וכן עמ' 47 שורה 26 – 28, ועמ' 48 שורות 8 – 11).
- עדות מר יבגני אלוטין:
בכדי לא להאריך ומפאת כבודו, נאמר בעדינות שמחקירתו הנגדית של העד, שממילא לא היה עד לתאונה, למדנו שלא ניתן לסמוך על עדותו. כחבר של התובע הוא רצה לעזור, אולם זכרונו הרבה לבגוד בו וגם נמצאו סתירות מהותיות לאמור בתצהירו. (ראו למשל, סע' 6 לתצהיר מול המפורט בפרוטוקול בעמ' 53 שורות 2 – 26).
- עדות מר אלכסנדר בודנוב:
גם עדותו של עד זה, שלא היה עד לתאונה ולא זכר פרטים חשובים ממרחק הזמן והתבסס בעיקר על עדות שמועה, לא החכימה אותנו. (סעיפים 7 ו – 9 לתצהיר, וכן בפרוטוקול עמ' 57 שורות 3 – 30).
- עדות הנתבע 4, מר חביב מרדכי:
העד הודה שלאחר שקיבל מכתב מב"כ התובע בעניין התאונה, פנה אל התובע ואשתו ושאל אם הם מסכימים שתמורת הטבות מצדו הם יוותרו על התביעה כנגדו. משסירבו, ניתק להם את החשמל, ולאחר שהוזהר ע"י המשטרה חיברו בחזרה. לדבריו, הרגיזו אותו ולכן עשה זאת כמעשה קנטרנות וכדי להרגיז את התובע. (שם, עמ' 67 שורה 33 – עמ' 68 שורה 12). גם התברר שבשלב מסוים פנה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למנות לתובע אפוטרופוס, כיוון שהיה לו הרושם שהתובע לקוי בשכלו. (שם, שורות 21 – 30).
העד הודה שהוא ידע שהתובע התלונן על שנפל בבניין וכי אחרי התאונה הפנה את התובע ללבנת פורן ולעו"ד שושנה מזרחי (שמילאה מסמכים עבור התובע) והצטרף לפגישות. העד לא ידע להסביר מדוע עו"ד מזרחי, שסירבה להעיד בתיק זה, לא זומנה לעדות. עוד סיפר שיחד עם התובע הכתיבו לעו"ד מזרחי איך למלא את הטופס, לפי גרסה שקרית מוסכמת ביניהם, למרות שידע שהתובע בכלל טוען שנפל בבניין. (שם, עמ' 70 שורות 10 – 27, וכן עמ' 73 שורות 8 – 17, וכן עמ' 76 שורות 11 – 12). בשלב מאוחר יותר של חקירתו וכתשובה לשאלה האם התובע ידע שהגרסה שנמסרה לעו"ד מזרחי אינה נכונה השיב: "אני לא יכול מה היו המחשבות של ב' (הקיצור שלי – ע.ר.), אני הגעתי למסקנה שהוא האמין שאני חפץ בטובתו והסכים לחתום על זה". (שם, עמ' 75 שורה 34 – עמ' 76 שורה 4).
העד הודה שהוא הגיע למשרד עו"ד בירן, ללא הזמנה מוקדמת, והציע פיצוי לתובע כדי "לגמור את התיק" (שם, עמ' 72 שורות 5 – 8). לדברי העד, מצב הבניין היה מסוכן שכן היה מנותק באופן חלקי מהחשמל, יש בו כמות גדולה של מדרגות שבורות ודירות רבות פוצלו בניגוד לחוק עד כדי סכנת התלקחות. (שם, עמ 73 שורה 32 – עמ' 74 שורה 5).
- העד אילן גולן, לא התייצב לעדות.
- ממצאים רלוונטיים מתיקי המוצגים של הצדדים:
- ממוצגי התובע למדנו:
מוצג ת/8 – במסמך הפניה מאת הרופאה שהוזעקה לדירה (מצוינת השעה 20:25) נכתב – "נפל במדרגות לפני חצי שעה".
מוצג ת/9 – בתמליל שיחה למד"א מצאנו דיווח – "הוא נפל מהמדרגות ולא יכול לרדת לבד".
מוצג ת/10 – דוח אירוע מד"א – "נפל במדרגות".
מוצג ת/12 – אנמנזה סיעודית מיום 13.3.10 מביה"ח וולפסון – "סיבת האשפוז: נפילה במדרגות".
- ממוצגי הנתבעים 2 ו – 3 למדנו:
ביום 2.9.12 חתם הנתבע 4 על תצהיר, כתמיכה לערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בבת ים. בסעיף 3 לתצהיר נכתב – "המערער (רפאל איכר, אחד מהיורשים שהפכו לבעלי הבניין – ע.ר.) אשר קיבל על עצמו את הטיפול בנעשה בבניין בנעשה במרבית שטח הבניין לאחר פטירת דודו, לפני כשלוש שנים, מצא את רוב הבניין, ליתר דיוק חלקו של הבניין, כשהוא נתון במצב של הידרדרות פיזית קשה …". (הטעויות במקור – ע.ר.).
- סיכומם של דברים:
מכל האמור עד כה נמצאנו למדים –
- לטענות הנתבעים, והנתבע 4 בראשם, לפיה התובע נפל במקום אחר – לא נמצאו תימוכין. עד הראיה מטעם הנתבע 4, מר אילן גולן, נעלם ביום פקודה והנתבע 4 לא עתר לזמנו באמצעות צו הבאה. ברי שעניין זה – הימנעות מהצגת ראיה – ישמש לחובת הנתבע 4 וילמדנו על גרסה שקרית. (ראו עא 945/11 שאנקול לשיווק (1937) בע"מ נ' סומך חייקין KPNG, (20.8.2014)).
- תימוכין לטענת התובע בבר נפילה במדרגות מצאנו במוצגי התובע שפורטו לעיל, שנערכו כולם מיד ובסמוך לאחר התאונה, ועוד טרם היה סיפק בידיו להיוועץ בעו"ד. גם הנתבע 4 עצמו הודה שכבר סמוך לאחר התאונה ידע שהתובע מתלונן על נפילה במדרגות.
- הנתבע 4 התגלה כמי שדברי אמת רחוקים מליבו וכמי שאינו מהסס לשקר, להטעות ולעשות מעשי בריונות בכדי להציל את עורו. התנהלותו הקלוקלת וניסיונו להפעיל לחצים ולהביא לסגירת התיק יש בהם ללמד על חששו הרב מהתביעה שנראתה לו צודקת. גם ניסיונו של הנתבע 4 להציג עצמו כאיש חסד שהרבה לסייע לתובע ורעייתו בכסף ומול הרשויות השונות, וכאדם פרקטי שהציע פיצוי כמי שיודע שבעלי נכסים חשופים לתביעות בגין הנכסים (בפרוטוקול עמ' 74 שורה 8 – עמ' 75 שורה 23), אינם משכנעים ואינם מצדיקים ההתנהגות שהתגלתה בדיון. חוששני, שכל שעשה בענייננו – לטובת עצמו עשה ובכדי להתחמק מתשלום הנזק לתובע.
- בהתנהגות הנתבע 4 ובמוצגי הנתבעים 2 ו–3, מצאנו גם תימוכין לטענת התובע והעדה הגב' צופרון, ולפיה התובע מעד בגין מדרגה שבורה ומלוכלכת בחדר מדרגות ללא תאורה ראויה.
- סיכומם של כל הנתונים גובר על בעיית האמינות של התובע שהתגלתה בעת שעשה שימוש בזהות של אחר בזמן היותו שוהה בלתי חוקי. גם אם שיקר בעבר, אין לומר שהוא משקר תמיד. בוודאי לא במקרה דנן.
- יחד עם זאת למדנו, שיש לייחס לתובע אשם תורם לקרות התאונה שכן ירד במהירות, בחדר מדרגות חשוך, ללא שאחז במעקה והמקום מוכר לו היטב מכח מגוריו בו מזה מספר שנים.
סוף דבר:
- גרסת התובע לתאונה – מתקבלת.
- אשמו התורם של התובע לקרות התאונה עולה כדי 40%.
- הנתבעים 1 ו – 4 יישאו בשכר טרחת עו"ד התובע בסך של 7,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
- הנחיות לקידום הדיון תצאנה בנפרד.
ניתן היום, י"ב טבת תשע"ט, 20 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.
עמיעד רט 54678313
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
