עורך דין נתנאל בירן- עורך דין מומחה לליווי ולייצוג נפגעי רשלנות רפואית, המעמיד לרשות מיוצגיו הרבים את מיטב ניסיונו, ידע נרחב והיכרות מעמיקה עם תחום הזיקין, ומסירות שאין שנייה לה- למיצוי זכויות ולפיצויי נזיקין מרביים, בהתאם לנסיבות כל מקרה
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה נולדים קרוב כ-180,000 תינוקות בישראל, ושיעור הילודה עומד על 3.69 ילדים בממוצע למשפחה. הלידה בעיקרה היא תהליך טבעי, אשר במרבית המוחלט של המקרים מסתיים בהצלחה, ויחד עם זאת טומן בחובו מורכבויות וסיכונים, ודורש חובת זהירות, פיקוח ואחריות המוטלת על הצוותים הרפואיים המטפלים, בבתי החולים ובמסגרות נוספות.
מהי רשלנות רפואית
המונח רשלנות רפואית מתייחס לאי עמידה בחובת הזהירות וההקפדה על סדר הפעולות הנדרשות בפרוצדורה רפואית, אי מתן תשומת לב מרבית לפרטים, וביצוע או אי ביצוע פעולות שכנגזרת להן נגרם נזק למטופל/ת.
על מנת להוכיח רשלנות רפואית נדרשת עמידה בשלושה תבחינים:
1. התרשלות הרופא ו/או גורמי הטיפול וטיפול ומענה רפואי שניתן שלא על פי חובת האחריות והזהירות והפרוטוקולים הרפואיים.
2. גרימת נזק למטופל. במקרה של רשלנות רפואית בלידה לעניין זה ייחשבו הן היולדת והן הרך הילוד.
3. קשר מוכח בין הרשלנות ואופן מתן הטיפול לנזק שנגרם בעטיו.
תרחישים אפשריים ותוצאות של רשלנות רפואית בלידה:
- לידה שקטה- מות התינוק במהלך הלידה.
- מות האם כתוצאה מהליך הלידה.
- לידת תינוק בעל מום אשר נוצר בעת הלידה וכתוצאה ממנה.
- הטלת מום, נכות, פגיעה תפקודית ביולדת במהלך הלידה וכתוצאה ממנה.
התרחשות של מקרה מבין מקרים מצערים אלו אינה בהכרח מעידה על רשלנות רפואית בלידה, ועשויה להתקיים תחת טיפול מיטבי וחובת זהירות מוקפדת, ויחד עם זאת, ככל שקיים חשד או שההסבר אשר סופק על ידי הצוותים הרפואיים לסיבות לתרחיש ולתוצאה אינו מספק- מומלץ לפנות להתייעצות ולבחינה פרטנית של המקרה, לבחינת רשלנות רפואית.
החוק בישראל מגדיר את זכות ההסכמה מדעת המתייחס לזכותה של מטופלת לקבל את המידע המלא והברור הנוגע לבדיקות והליכים רפואיים הצפויים להתבצע בה, על כל המשמעויות והסיכונים הכרוכים בך. נוסף לכך יש למסור ליולדת את האפשרויות החלופיות העומדות בפניה ולתת בידה את זכות הבחירה. ביצוע פרוצדורה רפואית כזו או אחרת ביולדת או בתינוק, ללא השקיפות הנדרשת, הנגשת המידע וקבלת הסכמה מדעת- עשויה להוות אף היא בסיס לתביעת רשלנות רפואית בלידה, ככל ונגרם נזק מן ההליך.
בכל מקרה של חשד, ספק, או תחושה של היולדת ו/או משפחתה, לטיפול רשלני הניתן בלידה, ניתן לפנות לעורך דין נתנאל בירן- עורך דין מומחה ומנוסה בתחום רשלנות רפואית בלידה ותביעות נזיקין
איתור מוקד הרשלנות: הולדת תינוק בעל מום- רשלנות רפואית בהיריון או בלידה
כ-3.5% מן התינוקות בישראל נולדים עם מום, החל ממומים קלים הניתנים לטיפול ו/או להסתגלות ואינם מייצרים פגיעה באיכות החיים של התינוק ושל משפחתו, וכלה במומים מהותיים דוגמת נכות ופגיעה תפקודית מהותית.
על מנת למנוע ככל הניתן מקרים מעין אלו, ולאפשר להורים את זכות הבחירה בהולדת וולד בעל מום על כל המשתמע מכך, ממליץ משרד הבריאות על ביצוע סדרה של בדיקות במהלך ההיריון, על פי מאפייני גיל, מוצא, גנטיקה וסיכונים אחרים, לכל יולדת.
רשלנות רפואית בהיריון תתייחס למקרים בהם המום האמור ניתן היה לאיתור לאורך ההיריון, ובשל אי איתורו במהלך ההיריון, לא ניתנה להורים זכות הבחירה האמורה.
רשלנות רפואית בלידה תעסוק בפגיעה בעובר ו/או ביולדת אשר מקורם בהליך הטיפול ובהשלכותיו, משלב קליטת היולדת במרכז הרפואי, ועד ללידה בפועל. בהליך זה פוגשים את היולדת אנשי צוות רבים, עובדי מנהל, אחיות, רופאים, לעתים תחת תחלופה בשל לידות המתמשכות לאורך שעות ואף ימים ספורים. בבחינת איכות הטיפול ועמידה בחובת הזהירות המוטלת עליהם, יש לבחון בקפדנות כל שלב ושלב בהליך הקבלה, התיעוד, האבחון והטיפול, בעין מקצועית, ביקורתית, ותוך היכרות מעמיקה עם פרוטוקולים רפואיים המהווים בסיס לקבלת החלטות.
כך תעריכו האם קיבלתם טיפול רשלני בלידה:
בין ההליכים הנדרשים לבחינה ועשויים להוות בסיס לרשלנות רפואית בלידה:
מעקב אחר העובר והאם לאורך הלידה– קליטת היולדת, תשאול וקבלת מידע ומסמכים רפואיים קודמים, ביצוע בדיקות מקדימות ליולדת, מעקב אחר העובר באמצעות מוניטור וזיהוי תנודות, חריגות וסימני מצוקה וסיכון.
סוג הלידה– בשלב זה ימליץ הצוות הרפואי על סמך ממצאיו על סוג הלידה, החל מלידה טבעית כאשר אין חשש למצוקה ולסיכון, וכלה בסיוע, קידום וחילוץ העובר באמצעות חומרי זירוז, לידת מלקחיים, לידת עכוז, ניתוח קיסרי והליכים נוספים. ההחלטה על סוג הלידה תובא ליולדת ולמשפחתה, תוך שקיפות והנגשת המידע והסיכון בהתבסס על משקל התינוק, המנח בו הוא מצוי, מצב היולדת והתפתחות הלידה.
קבלת החלטות ודינמיות– על הצוות הרפואי לגלות ערנות ולהיות מוכנים לכל תרחיש, למעבר משיטה אחת לאחרת ולטיפול מידי במקרה של שינוי או היווצרות סיכון ליולדת או לתינוק. הצוות הרפואי נדרש לתשומת לב מלאה ולהפעלת שיקול דעת וקבלת החלטות בהתאם להתפתחות הלידה בזמן אמת וללא השתהות.
טיפול ראשוני ומעקב לאם ולתינוק– עם סיום הלידה מחויב הצוות הרפואי למתן טיפול מידי, ניקוי וחיטוי, טיפול במקרה של אובדן דם או מצוקה נשימתית מקומית, ייצוב ומעקב אחר מצב היולדת והתינוק, לזיהוי סיכונים, השפעות ותרחישים שונים ולטיפול מידי בהם.
ככל שאחד מן ההליכים האמורים לא התקיים כמצופה, ולאור קיומו של נזק מוכח לאם או לתינוק, מומלץ לבחון לעומק היתכנות לקיומה של רשלנות רפואית בלידה, ולתביעת נזיקין ומיצוי זכויות.
תביעת רשלנות רפואית בלידה- מידע חשוב:
במקרה של "לידה שקטה" הולדת וולד מת- הורי התינוק הם בעלי הזכות לתביעה.
במקרה של הולדת תינוק בעל מום- הורי התינוק רשאים לתבוע את פיצוי בשל הפגיעה בהם כמטפלים, ההוצאות הרפואיות שצפויות לחול עליהם, אובדן ההכנסה בשל הצוךך בטיפול בתינוק בעל מום, וכן בשמו של התינוק.
התיישנות בגין רשלנות רפואית חלה כעבור 7 שנים מקרות האירוע. במקרה של תביעת הולדה בעוולה- אדם בוגר יוכל להגיש תביעת רשלנות רפואית אשר התרחשה בלידתו שלו, כאשר ההתיישנות תיספר מיום הגעתו לגיל 18, למשך 7 שנים.
במקרה של לידה אשר הסתיימה במות היולדת- זכות התביעה עומדת לבני משפחתה- היורשים על פי חוק.
כיצד נקבע סכום התביעה בשל רשלנות רפואית בלידה
פיצויי הנזיקין הנקבעים בתביעות רשלנות רפואית מבוססים על תחשיב המביא בחשבון את הנזק שנגרם ליולדת ו/או לתינוק. התחשיב מתבסס על מספר גורמים המסייעים בתרגום של הנזק הגופני לסכום כספי.
בין הגורמים הנכללים בתחשיב:
- קביעת אחוזי נכות על ידי הביטוח הלאומי
- אובדן כושר עבודה מלא או חלקי ואובדן פוטנציאל השתכרות
- סוג והיקף הטיפול הנדרש: ניתוחים, פרוצדורות רפואיות, טיפולי שיקום
- כמות ימי אשפוז וימי מחלה
- כאב וסבל
תבחינים ייעודיים למקרה של רשלנות רפואית בלידה: צרכי טיפול ושינויים נדרשים מן ההורים לצרכי הטיפול בתינוק, אובדן הכנסה עתידי, סוג המוגבלות ומשמעותה לחיי התינוק בבגרותו.
אלו יכולים להתווסף לנזק אשר נגרם לאם היולדת, או לעמוד בפני עצמם במקרה של נזק לתינוק.
ככלל, תביעות רשלנות רפואית המנוהלות במקצועיות עשויות להוליד פיצויי נזיקין משמעותיים בני מאות אלפי שקלים ואף יותר.
האם ניתן לתבוע פיצוי בגין עוגמת נפש כתוצאה מרשלנות רפואית?
עוגמת נפש מתייחסת לנזק נלווה, ולרוב היקפה קטן לאין שיעור ביחס לרכיב הנזק הרפואי גופני. עוגמת נפש לבדה אינה מהווה זכות לפיצוי, ועליה להיתמך ולהתווסף לנזק רפואי מוכח.
